אובבי גן הבנבאן: קרלו משחקים במרדף השבור של המפלצות

אם חיפשתם משחק פלטפורמה שמרגיש כאילו מישהו לקח את כל הלחץ, הפאניקה והצעקות של האינטרנט והכניס אותם לגן צבעוני אחד - קרלו משחקים כאן עם אובבי גן הבנבאן: מרדף שבור, מצחיק וממש לא רגוע. זה מסוג המשחקים שזורקים אתכם ישר לבריחה, בלי חפירות ובלי זמן לנשום, ודווקא בגלל זה הוא עובד כל כך טוב.

הרעיון פשוט על הנייר: לרוץ, לאסוף מטבעות, לקנות סקינים מגניבים, ולנסות לא להיתפס על ידי המפלצת שנושפת לכם בעורף. בפועל? כאוס מוחלט, במיוחד אם אתם משחקים עם עוד שני חברים ומתחילים לצעוק אחד על השני מי נפל לפער ומי שוב עצר שנייה אחת יותר מדי. זה בדיוק הקסם של המשחק.

מה זה בכלל אובבי גן הבנבאן?

זה משחק ריצה וקפיצות בסגנון אובבי, עם אווירה שמושפעת מהעולם של גן הבנבאן: צבעוני, קצת מוזר, ובעיקר מלא תחושה שמשהו רע עומד לקפוץ עליכם מאחורה. אתם מגלמים את אובבי ונובי, ומשתדלים לשרוד מסלול מלא מכשולים, קפיצות מדויקות ופיתויים של מטבעות זהב מנצנצים.

הטריק האמיתי הוא שהמשחק לא נותן לכם לשקוע בזחיחות. אתם רואים את המטבעות, רוצים את הסקין החדש, ואז בום - רגע של חוסר ריכוז והמפלצת כבר על הכתף שלכם. זה משחק שמתגמל זריזות, אבל גם מעניש כל פוזה מיותרת.

קרלו משחקים: למה דווקא המשחק הזה תפס אותנו

כי הוא פשוט זורם. אין פה עומק פילוסופי, אין מערכת קרבות מסובכת, אין את כל הבלגן הזה של 14 תפריטים. יש כאן לופ ממכר: לרוץ, לאסוף, להתחמק, להתלבש יותר יפה, ולנסות לשרוד עוד כמה שניות. וזה, בואו נודה, בדיוק מה שאנחנו אוהבים לפעמים.

הסקינים מוסיפים שכבה כיפית של התקדמות. במקום רק לברוח, יש גם מטרה קטנה ונחמדה: לצבור מספיק מטבעות בשביל קוסטיום שנראה מטורף. זה הופך כל ריצה למשהו שיש בו גם תכלית, לא רק בהלה.

לשחק לבד או עם חברים? כן, אבל תתכוננו לדרמה

אפשר לשחק לבד, וזה אחלה אם אתם בקטע של אתגר אישי. אבל במולטיפלייר המשחק מקבל חיים אחרים לגמרי. פתאום כל נפילה של חבר הופכת לקרקס, כל קפיצה מוצלחת היא הישג לאומי, וכל טעות קטנה הופכת ל"אמרתי לך" אחד גדול. בקיצור, זה הרבה יותר מצחיק כשיש עוד אנשים לצעוק עליהם.

אם יש לכם חברים שאוהבים משחקי אובבי, זה לגמרי יכול להפוך לערב של צחוקים, תסכול ושיחות בסגנון "איך בכלל לא עברת את הקטע הזה?". בדיוק מה שצריך.

איך משחקים?

נכנסים ללובי, בוחרים מצב משחק - סולו או מולטיפלייר - ואז מתחילים לרוץ. משתמשים בחצים במקלדת או בג'ויסטיק כדי להזיז את הדמות, אוספים את מטבעות הזהב בדרך, וממשיכים קדימה בלי להאט. המפתח הוא שליטה מדויקת ותזמון טוב, כי לא תמיד יש סבלנות לטעויות.

הכלל החשוב ביותר: לא לעצור סתם. המפלצת מאחוריכם, והיא לא מחכה לאף אחד. אם אתם מתמהמהים, זה נגמר מהר מאוד.

בשורה התחתונה

אובבי גן הבנבאן הוא משחק ריצה קליל, ממכר ומעולה למי שאוהב אקשן מהיר עם קצת הומור ותחושת לחץ מתמדת. הוא לא מנסה להיות חכם מדי, וזה דווקא היתרון שלו: הוא נותן לכם חוויה ישירה, צבעונית וכיפית, עם מספיק סיבה לחזור שוב ושוב.

אם אתם בעניין של משחקי אובבי, בריחות משוגעות וסקינים שגורמים לכם להרגיש קצת יותר אייקון וקצת פחות קורבן - קרלו משחקים ממליצים לתת לו צ'אנס. רק אל תגידו שלא הזהרנו אתכם: תורידו את העיניים מהמסך לשנייה, ואתם כבר ארוחת ערב של המפלצת.