TO DO: לסיים את המשחק - הקרקס השבור של קרלו משחקים שעובד דווקא כי הוא לא ממש גמור
יש משחקים שמגיעים אליכם עם כל הפוליש שבעולם, ויש את TO DO: לסיים את המשחק של קרלו משחקים - משחק שמסתכל לכם בעיניים ואומר: "חבר'ה, תעשו לי את הסוף בעצמכם". וזה, באופן מפתיע, עובד ממש טוב. במקום עוד פלטפורמר-פאזל רגיל, קיבלנו חוויה קצת משוגעת, קצת חכמה, ובעיקר כזו שמרגישה כמו מגרש משחקים לאנשים שאוהבים לשבור את החוקים במקום רק לעקוב אחריהם.
במרכז העניינים עומד Morcrimer, דמות שנזרקת לתוך הרפתקה לא גמורה, ואתם אלה שצריכים להפוך את כל העסק הזה למשהו שאפשר באמת לשחק. איך? בעזרת מערכת של events programming שמאפשרת לשנות, להוסיף ולבנות התנהגויות במשחק בזמן אמת. כן, זה נשמע כאילו מישהו לקח פאזל, קצת קוד, וזרק לתוך זה מלא יצירתיות. התוצאה: משחק שמרגיש אישי, גמיש, ולפעמים גם קצת שבור - אבל בקטע טוב.
מה בעצם עושים פה ב-קרלו משחקים?
הקונספט של TO DO: לסיים את המשחק ממש לא מנסה להיות עוד פלטפורמר סטנדרטי. יש כאן חמשה שלבים בנויים בקפידה, וכל אחד מהם דוחף אתכם לחשוב אחרת: איך פותרים את המכשול, איך מזיזים את הדמות, ואיך משתמשים בכלי האירועים כדי ליצור חוקים חדשים למשחק. זה פחות "לרוץ ימינה ולקפוץ" ויותר "אוקיי, רגע, אולי אני יכול לגרום לדלת להיפתח אם עשיתי X, אבל אם Y אז בכלל קורה דבר אחר".
הקטע הכי חזק הוא שהמשחק לא רק מבקש מכם לעבור את השלבים - הוא ממש מזמין אתכם לעצב את הדרך אל הסיום. כל ריצה יכולה להרגיש אחרת, כי אתם בוחרים איך המשחק יתנהג. זה בדיוק מסוג הדברים שמדליקים שחקנים שאוהבים להתעסק במערכות, לבדוק גבולות, ולגלות שאפשר להגיע לפתרון יצירתי יותר מכל מה שהמפתחים כנראה תכננו במקור.
פאזלים, פלטפורמה והמון מקום לראש לעבוד
מתחת לכל הטריקים והשטיקים, TO DO: לסיים את המשחק הוא קודם כל משחק פאזל-פלטפורמה מוצלח. השלבים עצמם בנויים כך שתרגישו התקדמות אמיתית, אבל גם תקבלו מספיק חופש כדי לא להרגיש שאתם הולכים על מסילה. יש מכשולים שדורשים תזמון, יש קטעים שדורשים חשיבה לוגית, ויש רגעים שבהם פשוט צריך להגיד לעצמכם: "אוקיי, בואו נחשוב כמו מפתחים לרגע".
Morcrimer הוא לא סתם בובה שאתם מזיזים. ככל שמתקדמים, מרגישים יותר ויותר שהשליטה בכלי האירועים היא הלב של החוויה. אתם לא רק משחקים שלב - אתם בונים את הכלים שיעזרו לכם לנצח אותו. וזה שינוי ממש מעניין לעומת רוב המשחקים בז'אנר, כי הוא הופך את השחקן ממישהו שמבצע פקודות למישהו שמייצר אותן.
למה זה כל כך מתאים לקטע של קרלו משחקים?
כי יש פה בדיוק את אותו וייב של משחק קטן עם רעיון גדול. TO DO: לסיים את המשחק אולי לא מתיימר להיות המפלצת הבאה של עולם הגיימינג, אבל הוא בהחלט יודע לתת לכם תחושה של גילוי. זה מסוג המשחקים שנולדו בג'אם, אבל מרגישים כמו ניסוי מוצלח במיוחד: קצר, חכם, מלא אופי, ומספיק משוגע כדי שתזכרו אותו אחר כך.
ואם אתם אוהבים לשתף יצירות, להתנסות, ולראות מה אחרים הצליחו לבנות - יש כאן גם פוטנציאל קהילתי שמוסיף עוד שכבה של כיף. זה לא רק "עברתי את המשחק" אלא "הנה איך אני שברתי אותו והפכתי אותו לשלי". בתכל'ס, זה בדיוק סוג הכאוס היצירתי שאנחנו אוהבים לראות.
שורה תחתונה: אם אתם בקטע של פאזלים, פלטפורמה, וקצת תחושת "אני המתכנת, המעצב והגיבור גם יחד", TO DO: לסיים את המשחק של קרלו משחקים שווה לכם את הזמן. הוא חכם, אחר, ומציע משהו שלא רואים כל יום - משחק שלא רק מבקש שתסיימו אותו, אלא נותן לכם את הכלים לסיים אותו בדרך שלכם.
